1. נתוני החוק:
סיים את מינימום השעורים ,דהיינו 28 שעורים.
עבר טסט פנימי.
2. גורמים משפיעים נוספים:
האם אכן התלמיד מוכן לטסט?
האם התלמיד למד את כל מטרות כרטיס התלמיד?
האם התלמיד עבר בהצלחה את מסלולי הטסטים אשר המורה עושה לו?(למורים שעושים זאת)
האם לתלמיד יש ביקורת עצמית והוא מעריך נכון את מצבו?
מה מספר השעורים אשר התלמיד עשה?
כמה טסטים המורה קיבל לאותו חודש? תמיד חסר טסטים.
כמה נכשלים יש למורה הצריכים טסט נוסף.
אילוצים כמו -מועד קרוב לגיוס,או יציאה לחו"ל.
3. רצוי כמובן לקבוע את מועד הטסט בהסכמה אשר בין המורה לתלמיד אך זה לא תמיד עובד.
4. הסבר מנקודת ראותי:
* מורה טוב מעונין לשלוח תלמידים מוכנים לטסט פשוט כדי שיעברו בהקדם.כמו כן תלמיד שילך לא מוכן ויכשל ירצה בהקדם טסט נוסף ולמורה יצטברו נכשלים רבים וכך יווצר עומס ותור ארוך לטסטים אשר יגרום להתמרמרות של כולם.
* חלק מהתלמידים סופרים שעורים ומבקשים ללכת לטסט לאחר שסיימו 28 שעורים בנוסח-"תן לי לנסות אני רוצה לראות מה זה טסט" הם כמובן נכשלים וכך נוצר עומס על תור הטסטים ולנכשל יש יתר חששות ולחץ לקראת הטסט הבא מה שמגביר את סיכויי הכישלון.
*מהירות לימוד הנהיגה שונה מתלמיד לתלמיד ותלויה בקואורדינציה, בראיה תעבורתית,במהירות תגובה,בכושר השיפוט, בקור רוח ועמידה בלחץ וכד'.
תכונות אילו שונות מתלמיד לתלמיד אך התלמידים עורכים ביניהם השוואות רק על מספר השעורים וחלקם מסתיר את האמת ומכניס את חברו ללחץ ולתחרות מיותרת.
*התלמיד לא תמיד מכיר במגבלותיו ואף באם המורה עשה הכול כראוי הוא יאשים את המורה או את הבוחן בכשלונו.המצב כמובן שונה אם המורה לא לימד הכל ולא הכין את התלמיד כראוי לטסט.
*התערבות הורים - לעיתים מטלפן הורה (האבא או האמא) ומתלוננים על מספר השעורים אשר התלמיד עשה ומדוע לא הולך לטסט? הורה כזה צריך לבוא לשעור ולראות מה רמת התלמיד, אך רובם לא עושים זאת.
המורה לא רוצה להתעמת עם ההורה וברוב המיקרים ישלח את התלמיד לטסט ,התוצאה התלמיד יכשל כי הלך לא מוכן,כסף שרצו לחסוך יבוזבז והתלמיד יכנס לסוף תור הממתינים לטסט נוסף.
*עם תלמידים הלומדים נהיגה בקלות אין בעיות הבעיות הם עם המתקשים.
החודש (יולי) היתה לי תלמידה אשר האם התערבה ולחצה לשלוח אותה לטסט.הילדה נכשלה כבר פעמיים והודעתי לה כי לטסט הבא תלך מוכנה.כאשר האם לחצה אמרתי לה שהילדה לא ברמה של טסט, לאחר הכשלון לא למדו לקח וביקשו טסט נוםף שוב ומהר וכאמור שוב היה כשלון ואז הלקח נלמד וכסף בוזבז.
5.האלטרניבות העומדות בפני המורה כאשר התלמיד מתקשה בלימוד:
א. לשלוח לטסט תלמיד לא מוכן למרות המספר הרב של שעורים שעשה.
* סיכויי המעבר קלושים ,אך התלמיד מנדנד -תן לי לנסות וכד',המורה אינו רוצה שיאשימו אותו כי הוא מושך שעורים והוא ישלח את התלמיד לטסט.התלמיד יכשל ,בדר"כ הוא יאשים את הבוחן הקפדן לדעתו.התוצאה מבחינת התלמיד-הוצאה כספית גבוהה יותר עקב הכשלון,המתנה ארוכה יותר לטסט הבא כי יכנס עכשיו לסוף הרשימה,אובדן בטחון עצמי ויתר לחץ בטסט הבא.
במצב כזה נוצרת למורה בעיה בקרב הטסטרים כמי ששולח תלמידים לא מוכנים לטסטים ושמו נפגע גם בעיני תלמידים אחרים.
ב. להמשיך בשעורים ולשלוח לטסט תלמידים מוכנים בלבד.
*במקרה כזה יתואם מועד הטסט בין התלמיד לבין המורה ותהיה הסכמה הדדית לגבי מועד הטסט. זהו המצב הרצוי בתנאי שהתלמיד מבין את מצבו ואין לחצים של ההורים על התלמיד או על המורה או על שניהם. יש במצב זה לעיתים תלמידים כפויי טובה העוברים טסט ראשון לאחר שעורים רבים ותגובתם-"יכולתי לעבור קודם המורה משך אותי".תלמידים כאילו והמורה מכיר אותם גורם למורה לשלוח אותם לטסט לא מוכנים הם יכשלו אבל לא יטענו אח"כ המורה משך אותי,ההפסד רק של התלמיד.
ג. כיצד נדע מתי התלמיד מוכן לטסט?
*ובכן ראשית למד את כול המטרות בכרטיס התלמיד,שנית עשה את מינימום השעורים ועבר טסט פנימי (כמובן עבר תאוריה)שלישית הגיע לרמה הנדרשת בנהיגה.
איך נדע התלמיד והמורה שהתלמיד הגיע לרמה הנדרשת? ובכן כפי שעושים בתיכון מבחני מתכונת המורה משמש כטסטר ועושה לתלמיד מבחני נהיגה במסלולים מגוונים. לפי מספר השגיאות אשר התלמיד עושה נדע הוא והמורה מתי הוא מוכן לטסט.
ד. כמעט ואין מוכן ב-100% - כמעט ואין תלמידים שמגיעים לאפס שגיאות ב-20 דק' של דימוי טסט כי לכך צריך באמת שעורי נהיגה רבים אך מי שמגיע ל-3-5 שגיאות יש להניח שאצל הבוחן הוא יתאמץ יותר והסיכוי שיעבור יהיה גבוה.לכן תלמיד שיש לו סיכוי של 70% ומעלה לעבור יש לשלוח לטסט.
סיים את מינימום השעורים ,דהיינו 28 שעורים.
עבר טסט פנימי.
2. גורמים משפיעים נוספים:
האם אכן התלמיד מוכן לטסט?
האם התלמיד למד את כל מטרות כרטיס התלמיד?
האם התלמיד עבר בהצלחה את מסלולי הטסטים אשר המורה עושה לו?(למורים שעושים זאת)
האם לתלמיד יש ביקורת עצמית והוא מעריך נכון את מצבו?
מה מספר השעורים אשר התלמיד עשה?
כמה טסטים המורה קיבל לאותו חודש? תמיד חסר טסטים.
כמה נכשלים יש למורה הצריכים טסט נוסף.
אילוצים כמו -מועד קרוב לגיוס,או יציאה לחו"ל.
3. רצוי כמובן לקבוע את מועד הטסט בהסכמה אשר בין המורה לתלמיד אך זה לא תמיד עובד.
4. הסבר מנקודת ראותי:
* מורה טוב מעונין לשלוח תלמידים מוכנים לטסט פשוט כדי שיעברו בהקדם.כמו כן תלמיד שילך לא מוכן ויכשל ירצה בהקדם טסט נוסף ולמורה יצטברו נכשלים רבים וכך יווצר עומס ותור ארוך לטסטים אשר יגרום להתמרמרות של כולם.
* חלק מהתלמידים סופרים שעורים ומבקשים ללכת לטסט לאחר שסיימו 28 שעורים בנוסח-"תן לי לנסות אני רוצה לראות מה זה טסט" הם כמובן נכשלים וכך נוצר עומס על תור הטסטים ולנכשל יש יתר חששות ולחץ לקראת הטסט הבא מה שמגביר את סיכויי הכישלון.
*מהירות לימוד הנהיגה שונה מתלמיד לתלמיד ותלויה בקואורדינציה, בראיה תעבורתית,במהירות תגובה,בכושר השיפוט, בקור רוח ועמידה בלחץ וכד'.
תכונות אילו שונות מתלמיד לתלמיד אך התלמידים עורכים ביניהם השוואות רק על מספר השעורים וחלקם מסתיר את האמת ומכניס את חברו ללחץ ולתחרות מיותרת.
*התלמיד לא תמיד מכיר במגבלותיו ואף באם המורה עשה הכול כראוי הוא יאשים את המורה או את הבוחן בכשלונו.המצב כמובן שונה אם המורה לא לימד הכל ולא הכין את התלמיד כראוי לטסט.
*התערבות הורים - לעיתים מטלפן הורה (האבא או האמא) ומתלוננים על מספר השעורים אשר התלמיד עשה ומדוע לא הולך לטסט? הורה כזה צריך לבוא לשעור ולראות מה רמת התלמיד, אך רובם לא עושים זאת.
המורה לא רוצה להתעמת עם ההורה וברוב המיקרים ישלח את התלמיד לטסט ,התוצאה התלמיד יכשל כי הלך לא מוכן,כסף שרצו לחסוך יבוזבז והתלמיד יכנס לסוף תור הממתינים לטסט נוסף.
*עם תלמידים הלומדים נהיגה בקלות אין בעיות הבעיות הם עם המתקשים.
החודש (יולי) היתה לי תלמידה אשר האם התערבה ולחצה לשלוח אותה לטסט.הילדה נכשלה כבר פעמיים והודעתי לה כי לטסט הבא תלך מוכנה.כאשר האם לחצה אמרתי לה שהילדה לא ברמה של טסט, לאחר הכשלון לא למדו לקח וביקשו טסט נוםף שוב ומהר וכאמור שוב היה כשלון ואז הלקח נלמד וכסף בוזבז.
5.האלטרניבות העומדות בפני המורה כאשר התלמיד מתקשה בלימוד:
א. לשלוח לטסט תלמיד לא מוכן למרות המספר הרב של שעורים שעשה.
* סיכויי המעבר קלושים ,אך התלמיד מנדנד -תן לי לנסות וכד',המורה אינו רוצה שיאשימו אותו כי הוא מושך שעורים והוא ישלח את התלמיד לטסט.התלמיד יכשל ,בדר"כ הוא יאשים את הבוחן הקפדן לדעתו.התוצאה מבחינת התלמיד-הוצאה כספית גבוהה יותר עקב הכשלון,המתנה ארוכה יותר לטסט הבא כי יכנס עכשיו לסוף הרשימה,אובדן בטחון עצמי ויתר לחץ בטסט הבא.
במצב כזה נוצרת למורה בעיה בקרב הטסטרים כמי ששולח תלמידים לא מוכנים לטסטים ושמו נפגע גם בעיני תלמידים אחרים.
ב. להמשיך בשעורים ולשלוח לטסט תלמידים מוכנים בלבד.
*במקרה כזה יתואם מועד הטסט בין התלמיד לבין המורה ותהיה הסכמה הדדית לגבי מועד הטסט. זהו המצב הרצוי בתנאי שהתלמיד מבין את מצבו ואין לחצים של ההורים על התלמיד או על המורה או על שניהם. יש במצב זה לעיתים תלמידים כפויי טובה העוברים טסט ראשון לאחר שעורים רבים ותגובתם-"יכולתי לעבור קודם המורה משך אותי".תלמידים כאילו והמורה מכיר אותם גורם למורה לשלוח אותם לטסט לא מוכנים הם יכשלו אבל לא יטענו אח"כ המורה משך אותי,ההפסד רק של התלמיד.
ג. כיצד נדע מתי התלמיד מוכן לטסט?
*ובכן ראשית למד את כול המטרות בכרטיס התלמיד,שנית עשה את מינימום השעורים ועבר טסט פנימי (כמובן עבר תאוריה)שלישית הגיע לרמה הנדרשת בנהיגה.
איך נדע התלמיד והמורה שהתלמיד הגיע לרמה הנדרשת? ובכן כפי שעושים בתיכון מבחני מתכונת המורה משמש כטסטר ועושה לתלמיד מבחני נהיגה במסלולים מגוונים. לפי מספר השגיאות אשר התלמיד עושה נדע הוא והמורה מתי הוא מוכן לטסט.
ד. כמעט ואין מוכן ב-100% - כמעט ואין תלמידים שמגיעים לאפס שגיאות ב-20 דק' של דימוי טסט כי לכך צריך באמת שעורי נהיגה רבים אך מי שמגיע ל-3-5 שגיאות יש להניח שאצל הבוחן הוא יתאמץ יותר והסיכוי שיעבור יהיה גבוה.לכן תלמיד שיש לו סיכוי של 70% ומעלה לעבור יש לשלוח לטסט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה